סדר סוכות

בערב חג הסוכות משעה עשירית ומעלה (שעתיים לפני השקיעה) אין לאכול פת יותר מכביצה (56 גר’) כדי שיוכל לאכול הכזית פת בסוכה לתאבון, ויש מחמירים שלא לאכול פת מחצות היום. ובמקום צורך גדול אפשר להקל. אך ראוי להחמיר באכילת סעודה מחצות היום ואילך, שהרי אוכלים בלילה מיד בצאת הכוכבים.

נכון להיזהר לכתחילה לא לקדש עד שיגיע זמן צאת הכוכבים, ואם אירע שקידשו לפני צאת הכוכבים על כל פנים יזהר שהכזית פת שאוכל בסוכה יהיה אחר צאת הכוכבים. וטוב לחזור ולאכול כזית פת לאחר שעה וחומש מהשקיעה, ע”מ לצאת ידי חובה לפי דעת רבנו תם.

אם שכח לומר יעלה ויבוא בברכת המזון, ונזכר כשאמר ברוך אתה ה’ ולא חתם בונה ירושלים יאמר למדני חוקך ויחזור ליעלה ויבוא, ואם חתם בונה ירושלים יאמר לפני ברכת הטוב והמטיב ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר נתן מועדים לשמחה וכו’, וחותם ברוך אתה ה’ מקדש ישראל והזמנים. ואם לא נזכר עד שהתחיל ברכת הטוב והמטיב חוזר לראש ברכת המזון.

יש אומרים שבלילה הראשון אפילו שירדו גשמים חייב לאכול בסוכה ולא אמרו המצטער פטור דווקא בשאר הימים, ויש חולקים וסוברים מכיוון שהוא מצטער, פטור אפי’ בלילה הראשון. וטוב להחמיר ולהמתין עד שיפסקו הגשמים, ויכנס לסוכה לקיים מצווה יקרה וחשובה זו (שהרי אין לה תשלומין בלילות האחרים) ואם הגשם לא פסק ואכל בבית, בסיום אכילתו פסקו הגשמים, אם לפני חצות פסקו היכנס לסוכה ויברך לישב בסוכה וכו’ ויאכל כזית פת, ואם פסקו אחר חצות יאכל פת יותר מכביצה וישב לישב בסוכה. אבל על אכילת כזית פת בלבד, לא יברך לישב בסוכה.

אוכל שותה ישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו שאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי וסוכתו קבע. ולכן כלי האכילה והשתיה נאים כלי המיטה המוצעת והנאים יוציאם לסוכה, וירגיש שזהו ביתו. ובסיום האכילה יש לפנות את הכלים מן הסוכה, וקדירות וסירים גדולים מקומם מחוץ לסוכה.

בשאר ימי החג אינו חייב לאכול בסוכה ורשאי שלא לאכול פת, אולם אם אוכל פת יותר מכביצה (60 גר’) חייב לאכול בסוכה ומברך לישב בסוכה, ואם אוכל פת פחות מכביצה מעיקר הדין אינו חייב לאכול בסוכה

האוכל פירות וירקות, בשר ודגים וגבינה ושאר מיני לפתן, אפי’ קובע סעודתו עליהן פטור מן הסוכה, וכן השותה תה, קפה, חלב וכו’ פטור מן הסוכה. והמחמיר על עצמו ולא אוכל ושותה כלל מחוץ לסוכה תבוא עליו ברכה והרי זה משובח. (ובפרט שבכל זמן שיושב בסוכה מקיים מצות עשה של בסוכות תשבו שבעת ימים והרי זה זריז ונשכר)

ירדו גשמים בימות החג במקום שהוא יושב בסוכה, בכמות בזו שאם תיפול לתבשיל יתקלקל, מותר לפנות כליו ולאכול בבית חוץ לסוכה. וכן אם יש שרב כבד ומצטער צריך להיכנס לביתו, והמחמיר על עצמו נקרא הדיוט, ויש אומרים שעושה איסור בכך. ומכל מקום כשיוצא מן הסוכה מפני הגשמים יצא בהכנעה ובבושה ולא יבעט, שהרי זהו סימן שה’ יתברך אינו חפץ בקיום מצוה זו.

נשים פטורות מלישב בסוכה, היות וזו מצוות עשה שהזמן גרמא והכלל שנשים פטורות. ואם מחמירות על עצמן לאכול בסוכה יש להן שכר אך אינן רשאיות לברך לישב בסוכה, יש בזה חשש ברכה לבטלה. וקטנים שהגיעו לגיל חינוך מגיל חמש או שש חייבים בסוכה, ורשאים לברך.

היוצאים לטיול בימי חול המועד סוכות אסור להם לאכול סעודת קבע מחוץ לסוכה, שלא התירו להולכי דרכים לאכול חוץ לסוכה אלא כשיוצא לסחורה המותרת בחול המועד.        

אין לעשות סוכה תחת מרפסת וכן אין לעשות סוכה תחת האילן, אלא שצריך שגג הסוכה יהיה תחת כיפת השמיים, והיושב בסוכה שתחת המרפסת או האילן כיושב בתוך הבית.

צריך להעמיד את הדפנות בכשרותן, ורק אח”כ להניח עליהן את הסכך. מכיוון שאם יניח את הסכך קודם לדפנות, עדיין אין על הסוכה תורת אהל כיוון שאין מחיצות על הגג, ובעשיית הדפנות הסוכה נעשית מאליה, ובמצוות הסוכה נאמר:”חג הסוכות תעשה לך”, ודרשו חז”ל:”תעשה” ולא מן העשוי.ואם עבר והניח הסכך קודם לדפנות צריך לנענע את הסכך לשם צל, ע”י שמגביה כל ענף ומניחו, וכך יעשה בכל ענפי הסכך ואזי הסוכה כשרה.

סכך לנצח זהו נסרים דקים הקשורים בחוטי כותנה, ובלבד שמיועדים לכך ולא השתמשו בהם לתשמיש אחר כלל, ואין בכך שום פקפוק (וצריך לקנות סכך לנצח שמוחזק בכשרותו).

סוכה שבנו פועלים גויים לצורך ישראל סמוך לחג הסוכות, כשרה. ומעיקר הדין אין צורך לחדש בה דבר, אולם טוב לחדש בה דבר בסכך או בדפנות עד עשרה טפחים. ואם נזכר ביו”ט שלא חידש בה דבר, רשאים לברך עליה לישב בסוכה, שהרי כאמור כשרה היא.

מותר לקצוץ ענפים של עצי פרי ואין בכך משום בל תשחית, ומכל מקום אם אפשר נכון לעשות זאת ע”י גוי ללא סיוע הישראל, ואם יש לו אפשרות עדיף לסכך בענפים של עצי סרק, שאין בהם איסור בל תשחית כלל.

ע”מ שהסוכה תהיה כשרה, יש לעשות לה שלש דפנות, ואפשר לעשותן מכל דבר שעומד בפני רוח מצויה, למעט סדינים או מחיצות המתנודדות ברוח, ואפי’ שהרוח מנדנדת אותם פחות משלש טפחים (24 ס”מ) אינה מחיצה וסוכה זו פסולה.

סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה (9.60 מ’) פסולה ואין לברך עליה, וזה דווקא כשהסכך מונח בגובה הדפנות ויש חלל פנימי של עשרים אמה. אבל שהמחיצות גבוהות עשרים אמה והסכך מונח באופן כזה שיש חלל פנימי פחות מעשרים אמה, כשרה/

הסכך צריך להיות מדבר הצומח מן הארץ כגון: ענפי אילנות ובלבד שיהיו תלושים מן הארץ, או נסרים של עץ, למעט עמודי ברזל ועורות של בהמה שאין לעשות מהן סכך. כמו”כ אין לסכך בדבר המקבל טומאה כמו מיני אוכלין או כלי עץ, ואפי’ נסרים של שברי כלים אסור לסכך בהם.

מצווה לנאות את הסוכה כמו שנאמר:”זה א-לי ואנוהו” ודרשו חז”ל התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה לולב נאה וכו’, ולכן נהגו לקשט את הסוכה בכל מיני קישוטים, ותמונות של גדולי ישראל ואפי’ סדין מצויר מותר לתלות סמוך לסכך, ובלבד שיהא בתוך ארבע טפחים לסכך (32 ס”מ) למרות שהסדין פסול לסכך היות וטפל הוא לסכך.

אם ירדו גשמים בחג הסוכות (למרות שאין זה סימן טוב) מותר להסיר את הסדינים והשטיחים העלולים להתקלקל ממי הגשמים, לכן יש להיזהר שלא לקשרם בשני קשרים בערב יו”ט, אלא יש לקשרם בקשר עניבה ואזי מותר להוריד את הקשר אפי’ ביו”ט ולהורידם, ואם קשרם בקשר מהודק, אין להתיר הקשרים ביו”ט