תפריט
תפריט
תפריט
חג החנוכה מציין את ניצחון החשמונאים במרד נגד היוונים בתקופת בית המקדש השני. החג אשר נקרא גם חג האורים, נחגג במשך שמונה ימים ובניגוד לרוב החגים ביהדות, לא נזכר בתורה אלא נוסף בידי חכמים בימי בית המקדש השני.
מה אנו חוגגים בחג זה?
אני חוגגים את ניצחון החשמונאים (המכונים גם מכבים), ובפרט כיבוש ירושלים ובית המקדש, אשר אפשרו ליהודים לשוב ולשמור בחופשיות על אורח החיים היהודי. בעקבות הניצחון הסתיימו הגזרות שגזרו היוונים נגד קיום מצוות, בית המקדש טוהר ונחנך מחדש ונערכה חנוכת המזבח.
המצווה המרכזית בחג היא הדלקת שמונת נרות חנוכה. מטרתה לפרסם את הנס ברבים ולכן נהוג להציב את החנוכייה המעוצבת בפתח הבית או בחלון. החנוכיה בימי קדם הייתה שורת מנורות שמן עשויות מחרס או מתכת שהוצבו זו בסמוך לזו, או מנורה אחת עגולה בעלת שמונה פתחי פתילות. כיום לחנוכיות מגוון רב של סגנונות, באתר ניתן למצוא חנוכיות מהודרות בעיצובים שונים. נוסף על כך, בניגוד לחנוכיות החרס, החנוכיות כיום עשויות מחומרים שונים, באתר ישנן חנוכיות מאלומיניום, חנוכיות ממתכת, חנוכיות מנחושת ועוד, כאשר מטרתה העיקרית של החנוכיה נשארת זהה- והיא לפרסם את נס היהודים.
בנוסף לחנוכיה, גם הסביבון מסמל את חנוכה ונהוג לשחק עימו בחג. הסיבה למנהג הסביבון נעוצה בסיפור החג, לפיו מאחר והיוונים גזרו שבני ישראל לא ילמדו תורה, היהודים הציבו שומרים מחוץ לחדרי הלימוד.
כאשר שומר היה מתריע על בואם של היוונים, היו היהודים מוציאים סביבון ומשחקים בו. בכך היו מסתירים מהיוונים את לימודי התורה.
הסביבון המהודר, בדומה לחנוכיה, הוא סמל לניצחון היהודים על היוונים וכך גם מדגישות האותיות אשר חרוטות עליו נ = נס, ג = גדול, ה = היה, פ = פה. באתר ניתן למצוא סביבונים מעוצבים, סביבונים עם מגזרות, סביבונים שטוחים ועוד כשלכולם אותה המטרה, לחגוג את ניצחון היהודים.
סיפור חנוכה התחיל לפני יותר מאלפיים שנה בתקופת בית המקדש השני.
מלכי יוון גזרו גזירות על היהודים שחיו בארץ ישראל, בניסיון לבטל את תורתם ולהמיר את דתם.
הפגיעה הייתה קשה מאוד גם בממון גם באמונה וגם בנפשם של היהודים שחיו בארץ ישראל בזמן שבית המקדש היה קיים.
היוונים שהבינו שמקום הקדושה המרכזי של העם היהודי הוא בית המקדש אשר בירושלים, נכנסו למקדש חיללו אותו, טמאו אותו והרסו את כליו הקדושים.
בתאריך כ״ה בכסליו, שבו הכהנים אל המקדש לאחר שהחשמונאים גברו על היוונים הרשעים והחלו לטהרו.
כאשר רצו להדליק מחדש את המנורה שבמקדש לא נמצא שמן כשר להדלקה,
למעט פך אחד של שמן זית, אשר יכול להספיק ליום אחד בלבד.
נעשה נס לישראל ומהשמן המועט דלקה המנורה שמונה ימים.
מכיוון שהיהודים נחו מאויבהם וחנו בכ״ה בכסליו,
נקבע שם החג חנוכה בנוסף לחנוכיית המזבח והמקדש שעשו הכהנים.
בתאריך כ״ ה בכסליו אנו מדליקים בכל בתי ישראל חנוכיות על מנת לפרסם את הנס ברבים ולהודות לה״ ולשבח אותו.
הסברים שונים הועלו לקביעת החג לשמונה ימים. על פי אחד מהם, לאחר הניצחון חגגו שמונה ימים לציון ימי חג הסוכות שלא נחגג באותה השנה. הסבר אחר הוא סיפור נס פך השמן לפיו בכניסתם לבית המקדש מצאו החשמונאים רק כד אחד של שמן טהור שאמור היה להספיק ללילה אחד, אבל באורח נס הספיק לשמונה לילות.
נוסף על כך, לפי חז”ל הנרות מקדשים את השלווה והשלום בבית בכך שמסמלים את הבעל והאישה.
לאחר הניצחון, הסתיימו הגזרות שגזרו היוונים נגד קיום מצוות, בית המקדש טוהר ונחנך מחדש ונערכה חנוכת המזבח. החנוכה המיוחלת היא ככל הנראה המקור לשם החג.
בשל קדושת נרות החנוכה אסור להשתמש בהם, למשל לתאורה או להעברת אש, “אלא לראותם בלבד”. לכן נהוג להדליק נר נוסף (שַמָש) למקרה של שימוש באור החנוכייה. מקומו של השמש בחנוכייה החגיגית שונה משל שמונת הנרות.
בחנוכייה כשרה כל שמונת הנרות עומדים בקו ישר, בגובה אחיד, ואילו על השמש להיות נבדל מיתר הנרות באופן כלשהו, לדוגמה בגובה שונה או במרחק מסוים משאר הנרות.
ביום הראשון מברכים שלוש ברכות:
1. להדליק “נר חנוכה” או “נר של חנוכה”.
2. “שעשה ניסים לאבותינו”.
3. “שהחיינו וקיימנו”
בשאר הלילות מברכים שתי ברכות:
“להדליק נר חנוכה” ו-“שעשה ניסים לאבותינו”.
קודם מברכים ואחר כך מדליקים את הנרות (ולאחר מכן “מעוז צור”).
הסיבה: קודם יש לברך על המצווה ורק אז לעשותה
בצאת הכוכבים, כרבע שעה לאחר שקיעת החמה.
אפשר להדליק במשך כל הלילה עד לפני עלות השחר.
לאחר עלות השחר ידליק ללא ברכה.
לא פחות מחצי שעה.
בערב שבת מדליקים יותר מוקדם ,לפני הדלקת נרות שבת, וחובה שישארו דולקים עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
במוצאי שבת יש לעשות הבדלה, בכדי להוציא את השבת, ורק אחר כך מדליקים את החנוכיה.
ביום הראשון מדליקים נר אחד בצד ימין של החנוכיה.
ביום השני מדליקים קודם את הנר השני (השמאלי) ואחר כך את הנר הראשון (הימני).
בכל יום מדליקים קודם את הנר של אותו יום (שהוא השמאלי ביותר) לכיוון ימינה.
מאחר והמצווה זה לפרסם את הנס לרבים שעוברים ברחוב וגם להזכיר להם להדליק את החנוכיה שלהם,
ממקמים ליד חלון או ליד דלת הכניסה מצד שמאל מול המזוזה.
מנהג הספרדים להדליק חנוכיה אחת עבור כל המשפחה.
לפי מנהג האשכנזים, כל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכיה משלו.
מכיוון והבעל והאישה נחשבים כיישות אחת, האישה לא צריכה להדליק.
במידה והבעל לא נמצא בבית, האישה מדליקה ומוציאה אותו לידי חובה.
מטרתם העיקרית של היוונים הייתה לפגוע בדתנו ולהשכיח מאתנו את התורה והמצוות.
כאשר היוונים היו מגיעים, היהודים היו מחביאים את ספרי התורה, מוציאים סביבונים ומשחקים בהם כפעולת הסחה.
על כן נהגו ילדי ישראל במשך כל הדורות עד היום לשחק בסביבונים עליהם כתוב “נס גדול היה פה”.
מכיוון שהשמן היה מוטיב מרכזי בנס חנוכה, נהגו ישראל לאכול מאכלים מטוגנים בשמן במשך החג, כמו סופגניות לביבות.
לעשות מלאכה בשבוע חנוכה מותר, אך נהוג שלא לעשות מלאכה מהרגע שמדליקים את החנוכיה למשך חצי שעה.
מספיק להדליק נר אחד בכל יום. נהגו להדר במצווה זו ולהוסיף כל יום נר נוסף, על מנת למנות את ימי החג.
